אנשי העסקים של ישראל
גלו את אנשי העסקים המובילים בישראל
לחץ כאן

האנשים, העסקים והחברות המובילות בישראל

באתר תמצאו מידע על אנשי עסקים, חברות, עסקים מקומיים, מדריכים לניהול, מאמרים בתחום העסקים ומשקיעים בתחומים שונים

אנשי עסקים בישראל

אנשי העסקים של ישראל

באיזה תחומים עובדים אותם אנשי עסקים מובילים בישראל שכולם רוצים להכיר, אנחנו נראה שהתשובה מאוד מגוונת. בסופו של דבר על תחומים שונים ומגוונים כי בפועל יש להם חלק בלא מעט חברות מובילות. מצד שני, אתם בהחלט צודקים אם את תחילת דרככם בעולם העסקים תרצו לעשות תוך התקדמות בתחום ספציפי אחד. משמעות הדברים היא שאם חשבתם שתוכלו לוותר על לימודים רציניים ומקצועיים, דעו שזה לא מומלץ. הלימודים השונים שתוכלו לבחור ללמוד, בין אם זה בתחום הכלכלה, הנדל"ן או בכל תחום אחר שיש בו לא מעט כסף, יוכלו לעזור לכם בהמשך הדרך.

חברות בישראל

חברות מובילות בישראל

לפי נתוני מבקר המדינה, רשומות במאגר הרשמי של ישראל 593 אלף חברות. מתוכן רק 367 אלף רשומות כפעילות. חמישים חברות, שבריר האחוז, נכנסו לדירוג "החברות הצומחות ביותר בישראל 2022" של גלובס וחברת המידע העסקי הבינלאומית סטטיסטה.

קצב הצמיחה הממוצעת המינימלי בדירוג הנוכחי הוא 9.8%. המקסימלי הוא 460.1% ושייך לחברת אינוויטק פתרונות רפואיים. לדברי פליקס קאפל, האחראי לדירוגי הצמיחה שמבצעת סטטיסטה ברחבי העולם, שיעור זה גבוה מהמקומות הראשונים באוסטריה ובשווייץ – שתי כלכלות הדומות בגודלן לזו של ישראל, ואף מהמקום הראשון בדירוג שטרם פורסם – זה של סינגפור.

עסקים מקומיים

עסקים מקומיים בישראל

עסקים: בשנת 2020 פעלו במגזר העסקי בישראל כ-625 אלף עסקים. זוהי עלייה של כ-13 אלף עסקים לעומת שנת 2019. כ-99.6% מסך עסקים אלה היו עסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מועסקים). מתוך סך העסקים הקטנים והבינוניים: כ-56% הם עסקים ללא שכירים, כ-32% הם עסקים זעירים (1 – 4 שכירים), כ-10% מהם עסקים קטנים (9-5 שכירים) והשאר (כשני אחוזים) עסקים בינוניים.  

מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל 2021

נושא: נתונים על מצב העסקים הקטנים והבינוניים ועל הפעילות של הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים לתמיכה בעסקים 

תאריך פרסום: דצמבר 2021

הגורם המפרסם: הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה
 

מידע כללי

הצעדים שננקטו להתמודדות עם וירוס הקורונה יצרו לעסקים הקטנים והבינונים קושי רב לפעול ולמכור. פרסום זה מציג תמונה על מצב העסקים הקטנים והבינוניים בישראל ועל התמודדותם עם המשבר. הפרסום פותח בסקירה על מכלול הפעולות שביצעה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה במטרה לשפר את הסביבה העסקית ולסייע לעסקים, ואז ממשיך לתיאור מצב העסקים בזמן המשבר.
שנת 2020 התאפיינה בהאטה בפעילות העסקית במשק, ובפעילות העסקים הקטנים והבינוניים בפרט. ההגבלות עקב התפשטות נגיף הקורונה פגעו באופן לא סימטרי בסקטורים העסקיים במשק – פגיעה משמעותית בענפי הקמעונאות, המסעדות, התיירות והשירותים האישיים מחד. מאידך, ענפי התעשייה והשירותים העסקיים כמעט לא נפגעו, ואף חל גידול בענף ההיי-טק במהלך השנה. ההתמודדות עם נגיף הקורונה חייבה מעורבות ממשלתית כדי לאפשר לעסקים הקטנים והבינוניים לשרוד את המשבר. במסגרת זו, נקטה הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד הכלכלה והתעשייה צעדים שונים כדי לסייע לעסקים אלה, לרבות:
  • סיוע באמצעות מערך "מעוף" לפיתוח עסקים 
  • סיוע להשגת מימון ואשראי 
  • תוכניות סיוע ייעודיות לתקופת הקורונה
  • מדיניות, רגולציה וסביבה עסקית
  • הסברה והנגשת מידע בדיגיטל ובתקשורת
  • פעילויות עם רשויות מקומיות ועידוד כלכלה מקומית
  • מחקר על העסקים הקטנים, על הצרכים שלהם, ועל תוכניות הסיוע להם
 

תרומת העסקים הקטנים והבינוניים למשק 

עסקים: בשנת 2020 פעלו במגזר העסקי בישראל כ-625 אלף עסקים. זוהי עלייה של כ-13 אלף עסקים לעומת שנת 2019. כ-99.6% מסך עסקים אלה היו עסקים קטנים ובינוניים (עד 100 מועסקים). מתוך סך העסקים הקטנים והבינוניים: כ-56% הם עסקים ללא שכירים, כ-32% הם עסקים זעירים (1 – 4 שכירים), כ-10% מהם עסקים קטנים (9-5 שכירים) והשאר (כשני אחוזים) עסקים בינוניים.  

מועסקים: בשנת 2020 הועסקו במגזר העסקי בישראל כ2.94- מיליון מסך מכוח האדם העובד1. מתוך סך המועסקים, כ60.7%- (דהיינו כ1.78- מיליון מועסקים) הועסקו בעסקים קטנים ובינוניים. ניתוח מספר המועסקים בהתאם לגודל העסק מראה כי בעסקים הזעירים ( 4-1 משרות שכיר) נמצאים 12% מהעובדים, בעסקים הקטנים (-5 19 משרות שכיר) נמצאים 18% מהעובדים, בעסקים הבינוניים ( 99-20 משרות שכיר) נמצאים 19% מהעובדים ואילו 12% מהעובדים הם עצמאים שאינם מעסיקים שכירים. 

תוצר: ההערכה לשנת 2020 היא כי תוצר המגזר העסקי בישראל (לפי הערך המוסף של העסקים) עומד על 665 מיליארד שקלים. תרומתם של העסקים הקטנים והבינוניים לתוצר העסקי עומדת על כ-55% מהתוצר, לעומת כ-45% תוצר שמספקים העסקים הגדולים. 

מחזור כספי: לפי נתוני 2019, היקף המחזור הכספי (הכנסות) של העסקים הקטנים והבינוניים מהווה כ-64% מסך המחזור הכספי במשק, בעוד שהמחזור של העסקים הגדולים (מעל 100 משרות) מהווה כ-36% מסך המחזור במשק. 

 

דמוגרפיה של העסקים בישראל 

לידות עסקים: בישראל יש 63 עסקים לכל אלף נפשות, כאשר בשנת 2020 "נולדו" בממוצע 4.6 עסקים חדשים לאלף תושבים (שיעור נמוך משנת 2019, שבה "נולדו" 5.5 עסקים על כל אלף תושבים). 

שרידות עסקים: ב-2020, שנת הקורונה, נפתחו פחות עסקים מאשר ב-2019 (51 אלף עסקים ב-2020 לעומת 59 אלף עסקים ב-2019) אולם גם נסגרו פחות עסקים מאשר ב-2019 (38 אלף לעומת 45 אלף שנסגרו ב-2019). כך שמספר העסקים הכולל במשק גדל ב-2020 ב-13 אלף עסקים, לעומת גידול של 14 אלף עסקים ב-2019. בבדיקה ארוכת טווח, שיעור העסקים ששורדים לאחר 15 שנים הוא בממוצע כ-28%. קצב ההישרדות משתנה – שיעור העסקים ששורדים לאחר חמש שנים הוא בממוצע כ-50%, כאשר רמת השרידות משתפרת מעבר לחמש שנים אלה.

 

תמונת מצב של העסקים הקטנים והבינוניים 2020

רווחיות: בסקר עסקים שעשתה הסוכנות בתחילת 2021 נמצא כי 67% מהעסקים דיווחו על ירידה ברווחיות העסק בעקבות המשבר, 25% דיווחו שהרווחיות נשארה דומה ו-8% דיווחו על כך שהרווחיות עלתה. נראה כי שיעור הרווחיות מתואם עם גודל העסק, כאשר 76% מבין העצמאים ללא מועסקים דיווחו על ירידה ברווחיות, לעומת 57% מבין העסקים הבינוניים.

חסמים והזדמנויות לעסקים הקטנים והבינוניים ב-2020: בסקר עסקים שערכה הסוכנות לגבי מצב העסקים ב-2020 עלה שהחסם השכיח ביותר (42% מהמשיבים) הוא מציאת לקוחות בתקופה זו (לעומת 36% שענו כך בשנת 2019). חסם זה משמעותי יותר ככל שהעסק קטן יותר: עבור 42% מהעצמאים הוא מהווה חסם העיקרי, והשיעור הולך ויורד עד ל-17% בקרב עסקים בינוניים (עם יותר מ-20 עובדים). חסם נוסף הוא "קושי בהגעה פיזית לבית העסק בשל מגבלות הקורונה". חסם זה מהווה חסם עיקרי בקרב 8% מהעסקים. זמינות כוח עבודה מהווה גם היא חסם עיקרי לעסקים אולם חסם זה משתנה לפי גודל העסק. הוא מהווה חסם עיקרי בקרב 35% מהעסקים הבינוניים (עם יותר מ-20 עובדים) בהשוואה ל-13% בלבד בקרב עסקים קטנים ו-8% בקרב עצמאים.

 

כוונות לסגירת העסק: בסקרי העסקים של הסוכנות נבחנו גם הכוונות של בעלי עסקים לסגור את העסק. 31% מהמשיבים העידו כי שקלו לסגור את העסק לצמיתות בשנה האחרונה, כאשר כ-90% מהם העידו כי השיקול לסגירת העסק הוא בעקבות משבר הקורונה. עצמאים ועסקים זעירים שקלו לסגור את העסק לצמיתות בשיעורים גבוהים משמעותית מאלו של עסקים בינוניים (38% מול 12% בהתאמה). כוונות הסגירה בולטות במיוחד בענפי המסחר הקמעונאי והשירותים מקבלי הקהל. בשני ענפים אלה כ-36% שקלו לסגור את עסקיהם בשנה האחרונה. בדיקה סטטיסטית של הגורמים המשפיעים על כוונת העסקים לסגור את העסק מצביעה על הגורמים הבאים כמשפיעים ביותר: האפשרות של העסק לקבל מימון, היכולת של העסק למצוא לקוחות, הקושי בהגעה פיזית לבית העסק (בגלל מגבלות הקורונה), וחוסר היכולת של העסק לעבור למכירה בשליחויות. 

מסחר מקוון: 18% מהעסקים ציינו שהם החלו לבצע מסחר מקוון במהלך 2020, ועוד 29% דיווחו על עלייה בהיקפי המסחר המקוון. הדבר אפשר להם להתמודד עם סגירת המשק בזמן הקורונה. לעומת זאת, 33% מהעסקים ציינו שהייתה להם ירידה בהיקף המסחר המקוון לעומת שנת 2019. בניתוח הממצאים, נמצא קשר חיובי בין ירידה במסחר המקוון לירידה ברווחיות העסק.

 

אשראי לעסקים קטנים ובינוניים 

 

לפי נתוני בנק ישראל, סך האשראי העסקי בישראל בשנת 2020 עמד על כטריליון שקלים. כמחצית ממנו מגיע ממקורות חוץ-בנקאיים (בעיקר אג"ח שניתן לעסקים גדולים) וכמחצית ניתן לעסקים על ידי המערכת הבנקאית. ניתוח האשראי שניתן לעסקים קטנים ובינוניים מעלה כי היקפו עומד על כ-24% מהאשראי העסקי במשק – כ-8% לעסקים בינוניים, כ-9% לעסקים קטנים וכ-7% לעסקים זעירים. 

הביקוש לאשראי: מנתוני סקר אשראי שעשתה הסוכנות עולה כי 56% מכלל העסקים הקטנים והבינוניים נזקקו לאשראי בשנה האחרונה. ממצאי הסקר מורים כי חלה עלייה משמעותית בביקוש לאשראי בעסקים הזעירים (מ-48% מהעסקים ב-2019 לכ-60% בשנת 2020) ובעסקים הקטנים (מ-49% מהעסקים ב-2019 לכ-55% בשנת 2020) וירידה בביקוש בעסקים הגדולים יותר (מ-69% מהעסקים ב-2019 לכ-45% בשנת 2020). במסגרת הסקר נבחנו גם השינויים בסיבות לצורך באשראי בין 2019 ל-2021. ב-2019 הסיבה העיקרית לביקוש הייתה לצורכי השקעה בהרחבת הפעילות, ואילו ב-2021 הצורך העיקרי באשראי הוא למימון מחסור בהון חוזר, בעיה בתזרים המזומנים או התאמות העסק להתמודדות עם משבר הקורונה (33% מהעסקים נזקקו למימון לצורך זה).

 

היצע האשראי (מקורות האשראי): בהתאם לממצאי הסקר, ב-2020 חלו שינויים במקורות המימון של העסקים הקטנים והבינוניים, כאשר מרבית מעסקים אלה פנו למקורות מימון במסגרת הבנקים – 86% מהפניות עסקו באשראי בנקאי (שחלקו ניתן באמצעות הקרן בערבות מדינה) וזאת בהשוואה ל-61% בשנת 2019. לעומת זאת, השימוש במקורות חוץ-בנקאיים (אשראי חוץ-בנקאי וכסף פרטי) פחת משמעותית. ב-2020 חלה עלייה משמעותית בחלק היחסי של הלוואות באמצעות הקרן בערבות מדינה בתמהיל האשראי הבנקאי. ב-2019 היוו הלוואות דרך הקרן כ-13% ממקורות האשראי הבנקאי לעסקים, ואילו ב-2020 עלה חלקן במקורות לכ-41%. עלייה זו משקפת את הגידול בקרן בערבות מדינה.

התאמת היצע האשראי לצורכי העסקים: עצמאים ללא מועסקים הם קבוצת העסקים שנפגעה באופן הכי משמעותי בגין משבר הקורונה – ב-2019 כ-54% מהם קיבלו את מלוא המימון שהיו צריכים לעומת כ-18% בשנת 2020. גם בקבוצות עסקים אחרות ניתן לראות מגמה של פגיעה ביכולת קבלת המימון ב-2020, להוציא את קבוצת העסקים הקטנים (חמישה עד 19 מועסקים) שבהם נראה שיפור קל שהתאפשר, ככל הנראה, הודות להלוואות במסגרת הקרן להלוואות בערבות מדינה. 

הקרן בערבות מדינה: מניתוח השינוי באשראי להלוואות בנקאיות והלוואות מהקרן עולה כי הקרן בערבות מדינה נתנה פיצוי חלקי לצורכי העסקים בהגדלת אשראי. כך למשל בעסקים זעירים עם מחזור של עד שני מיליון שקלים חלה ירידה באשראי הרגיל בשיעור של 11.5%, אך הודות להלוואות שניתנו מהקרן, האשראי בפועל ירד רק ב-6.3%. בשאר קבוצות הגודל של העסקים היקף האשראי בערבות מדינה פיצה על הירידה באשראי הבנקאי, ובמרבית המגזרים אף הביא לגידול בהיקף האשראי העסקי, דבר שהקטין את הסיכון של עסקים להיקלע למחנק באשראי.

 

מדדי שירות וידידותיות לעסקים

מדד עשיית עסקים ברשויות מקומיות

מדד עשיית עסקים ברשויות המקומיות מדרג את 75 הרשויות המקומיות בישראל, שבהן מספר העסקים הגדול ביותר, לפי מידת הידידותיות שלהן לעסקים – בחלוקה לשלוש קבוצות: רשויות שבהן מעל ל-150 אלף תושבים, רשויות שבהן 150-50 אלף תושבים ורשויות שבהן פחות מ-50 אלף תושבים. מטרת המדד היא לשמש כלי עבודה עבור הרשויות המקומיות, שיסייע להן לשפר את השירותים והרגולציה שלהן ולאפשר סביבה עסקית מעודדת. המדד הוא דירוג משוקלל של ארבעה פרמטרים נפרדים: הראשון, שביעות הרצון של העסקים מתפקוד הרשות (55%); השני, נגישות המידע עבור עסקים באתר האינטרנט של הרשות (10%); השלישי, מדד סבסוד הארנונה (15%), והרביעי – הנגשת מכרזים של הרשות לעסקים (20%).

מדד ידידותיות הבנקים לעסקים
 

מדד זה בודק את רמת הידידותיות לעסקים קטנים ובינוניים של ששת הבנקים המרכזיים בישראל. זאת במטרה לאפשר לעסקים הקטנים והבינוניים בחירה מושכלת יותר של מקורות האשראי שלהם. המדד משקלל מספר תת-מדדים שמדרגים את הבנקים: 

לפי מדד זה, הבנק שנמצא הידידותי ביותר במדד לשנת 2020 הוא מזרחי טפחות ואחריו (לפי הסדר) מרכנתיל, לאומי, בנק הפועלים, הבנק הבינלאומי ובנק דיסקונט. 

 

מחקרי אפקטיביות של כלי הסיוע 

מחקר אפקטיביות של שירותי הייעוץ המסובסד שניתנים לעסקים הקטנים והבינוניים
 

במסגרת המחקר, עסקים שקיבלו ייעוץ חולקו לארבע קבוצות על פי הסיבות שבעטיין פנו לתוכנית הסיוע: (1) רצון לצמוח, (2) רצון לפתור בעיות ולהתייצב, (3) רצון להקים עסק חדש בצורה נכונה ו-(4) רצון לשרוד. 

עסקים שפנו לתוכנית ושקיבלו מעל 50 שעות ייעוץ, גם הגדילו את מספר העובדים שלהם ב-24 נקודות אחוז לעומת קבוצת הביקורת (26 נקודות אחוז לעסקים שבאו עם רצון לצמוח ו-69 נקודות אחוז לעסקים שבאו במטרה להקים עסק חדש בצורה נכונה). כמו כן, נמצאה תוספת חיובית וברורה למספר המועסקים של 0.18 נקודות אחוז לכל שעת ייעוץ שקיבלו העסקים. בחישוב עלות מול תועלת, נמצא כי בקבוצת הצמיחה הוספת עובד לעסק שהשתתף בתוכנית הייעוץ עולה למדינה 6,209 שקלים. מנגד, עסקים שפנו עקב רצון לשרוד ושקיבלו טיפול מלא (מעל 50 שעות ייעוץ) שרדו באופן דומה לעסקים דומים בקבוצת הביקורת שלא הייתה להם בעיה של שרידות. 

הערכת התוכנית למתן אשראי זעיר חוץ-בנקאי לנשים ערביות( תוכנית SAWA)

תוכנית SAWA מסייעת לפתח עסקים זעירים על ידי מתן הלוואות חוץ-בנקאיות לנשים מהמגזר הערבי והבדואי. בבדיקת עלות מול תועלת נמצא שהעלות הכוללת, במסגרת התוכנית, ליצירת שנת עבודה של משתתפת עומדת על 1,271 שקלים, והעלות לתוספת של עובדת אחת באמצעות התוכנית היא 3,116 שקלים. תרומת התוכנית לגידול במחזור העסקי של עסקי הנשים הערביות שהשתתפו בתוכנית, בתשע שנות המיזם המשותף, עומדת על 610 מיליון שקלים. על כל שקל ציבורי שהושקע בתוכנית נוצרה תוספת מחזור עסקי של 18 שקלים למשק.

התרומה של תוכנית המאיצים הטכנולוגיים MaofTech

הסוכנות, באמצעות מערך השטח שלה – מעוף, הפעילה בשנים 2019 ו-2020 פרויקט ניסיוני בשם MaofTech במטרה לקדם יזמות טכנולוגית ביעדי עדיפות לאומיים (גאוגרפיים וחברתיים). מטרת הפרויקט: (1) לתת הכשרה והתנסות פרקטית ליזמים, (2) לקדם מיזמים עסקיים מהירי צמיחה (כולל זיהוי מהיר של Go/No Go, הגדלת שרידות, האצת צמיחה והשגת רווחי הון), ו-(3) לקדם את האזור והאוכלוסייה שלה מיועד המאיץ. במסגרת פרויקט MaofTech הוקמו 22 מאיצים ביעדי עדיפות לאומית, מתוכם שני מאיצים ייעודיים לחברה החרדית, מאיץ ארצי למשרתי מילואים פעילים ומאיץ ייעודי לאוכלוסייה הערבית. בשנים 2019 ו-2020 השתתפו בפרויקט 466 מיזמי היי-טק שקידמו 744 יזמים. בסוף שנת 2020, נערך מחקר הערכה ראשוני על התוכנית. במחקר נמצאה התקדמות בפעילויות ויכולות של היזמים בפרויקט והגברה משמעותית בחוללות העצמית היזמית של המשתתפים. 

הערכת התוכנית לעידוד מסחר מקוון

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים בשיתוף מטה המיזם הלאומי "ישראל דיגיטלית", הפעילה בשנים 2015 עד 2019 (לא כולל 2020) את תוכנית "מסחר מקוון" במטרה לעודד עסקים קטנים ובינוניים להשתתף במסחר דיגיטלי. עסק שהיה מעוניין להקים פלטפורמה של חנות מקוונת ועמד בתנאי הקבלה לתוכנית היה זכאי לקבל ממנה חבילת סיוע של ייעוץ והחזר הוצאות. כ-1,500 עסקים הקימו חנות מקוונת באמצעות התוכנית, 86% מהם המשיכו בהפעלת החנות גם בזמן הבדיקה. שביעות הרצון של המשתתפים בתוכנית הייתה גבוהה. כ-57% מהעסקים הגדילו את המכירות שלהם, כאשר מעל לשליש מהם הגדילו את המכירות בשיעור של יותר מ-25%. התועלות מהתוכנית אף היו גבוהות יותר לאחר שפרץ משבר הקורונה. מרבית העסקים שהשתתפו בתוכנית דיווחו על גידול במכירות המקוונות בעידן הקורונה, חלקם אף בשיעורים גבוהים. 

 מקור:  www.sba.org.il לינק